על עתיד טכנולוגיית הבלוקצ’יין באפריקה

בימים אלו בהם יותר ויותר ממשלות מרחיבות את הפיקוח הרגולטורי בעניין מסחר במטבעות קריפטוגרפיים, מעניינת השאלה מה צפוי לקרות באפריקה? עד כמה טובים הסיכויים להצלחה של הביטקוין וחבריו ביבשת זו, ומדוע יש עניין מיוחד בטכנולוגיית הבלוקצ’יין באפריקה?

מספר ה- exchange שמחליפים ביטקוין הולך ועולה ברחבי היבשת. האקוסיסטם מתרחב במיוחד בדרום אפריקה, ניגריה וקניה. קיימת כבר אקדמיה לבלוקצ’יין, סטארטאפים, Hubs וקרנות שעוסקות רק בתחום זה. בדרום אפריקה למשל, כבר ניתן לשלם דוחות תנועה בביטקוין.

קיים מאבק מובנה בין המטבעות הקריפטורגרפיים והמערכות הפיננסיות המסורתיות, בנקים ומוסדות פיננסיים עתירי כוח, שנלחמים בכל אמצעי על מנת לשמר את השליטה שלהם. דווקא באפריקה, בגלל חולשת המערכות האלו, יש קרקע פוריה להצלחת המטבעות החדשים. אפריקה זקוקה לאלטרנטיבה לכסף “פיאט” מקומי שבמקרים רבים חלש ואינו אמין.

בבית ההשקעות גולדמן סאקס הביעו סלידה מובהקת משוק המטבעות הקריפטוגרפיים בשנים האחרונות, אך נראה שכעת דעתם השתנתה. נראה שהבנק מאמין בסיכוייו של הביטקוין להפוך ל’כסף אמיתי”, בעיקר במדינות פחות מפותחות, למשל, באפריקה.

“the bank believes cryptocurrencies will make an impact in specific regions. Especially in sub-Saharan Africa, opportunities are plentiful.”

מתוך 4 שימושים רלוונטיים לבלוקצ’יין ניתן ללמוד על סיכויי ההצלחה:

1) מטבעות קריפטוגרפיים לשימוש ככסף- כבר כתבתי בעבר על עיקרון “קפיצות הצפרדע” (Leapfrogging) באפריקה. קפיצות טכנולוגיות כאלו כבר קרו בעבר באפריקה, כשהדומיננטית ביותר היתה הדילוג על פני האינטרנט הקווי- היישר אל המובייל, בגלל מחסור בתשתיות פיזיות. המחסור בתשתיות הפך ליתרון.

בתחום הפיננסי, התשתית הבנקאית המסורתית (Legacy) רופפת ועל כן אפריקה היא מקום נוח לאימוץ טכנולוגיות ושיטות חדשות. 80% מהאנשים ביבשת עדיין לא מחוברים כלל לחשבונות בנק. שימוש במערכת הפיננסית מסורתית כולל חשבונות בנק, כרטיסי אשראי וכדומה מורכבת ומסורבלת מידי לאפריקה. הטכנולוגיה החדשה תתאים גם למיקרו-תשלומים ויתכן ובאפריקה ינהגו כ- early adopters.

כדאי להסתכל על M-Pesa- מערכת תשלומים דיגיטלית שצמחה בקניה לפני כ- 10 שנים והתפשטה במהירות במזרח אפריקה. היום משתמשים במערכת כ- 30 מיליון איש בכ- 10 מדינות שונות. זו מערכת תשלומים במובייל המתקדמת ביותר בעולם. בקניה, כבר שנים רבות נדיר השימוש בכסף מסורתי של מטבעות ושטרות, וזאת תוצאה ישירה להשקעה ירודה במערכת הבנקאית במדינה. הקנייתים אימצו את M-Pesa כיוון שהבנקאות המסורתית לא היתה רלוונטית בשבילם. M-Pesa מאפשרת היום לא רק תשלומים והעברת כספים, אלא שירותים פיננסיים נוספים כגון חסכון, הלוואות, ביטוחים, וכל זה מחוץ למערכת הבנקאית. הבלוקצ’יין עשוי לסייע בהתפתחות רשת תשלומים אפקטיבית במידה ותתפתח פלטפורמת מסחר נגישה ופתוחה לכולם. אוכלוסייה רחבה שנמצאת היום מחוץ למגרש הפיננסי עשויה להצטרף למשחק.

2) מטבעות קריפטוגרפיים לשימור ערך- כשם שהמטבעות הדיגיטליים מאפשרים קפיצת מדרגה ברמת הפעילות הפיננסית במדינות הסובלות ממחסור בתשתיות מתפקדות ובאמון ברשויות הפיננסיות, כך מסתמן הבלוקצ’יין כתקווה גדולה לשינוי במדינות שבהן רמת השחיתות גבוהה והאמון ברשויות במישור הפוליטי והכלכלי נמוך (כגון זימבבואה, דרום סודן ומצרים). מטבעות קריפטוגרפיים נתפסים כאופציה לשמירה טובה על ערך, שהוא זהה בכל מקום בעולם וללא חשיפה לאינפלציה מקומית כתוצאה ממלחמות או קריסה כלכלית כלשהי. כדאי לשים לב שבבורסה של זימבבואה הביטקוין נסחר בדרך כלל בפרמיה של כ- 30% משאר הבורסות בעולם.

3) מטבעות קריפטוגרפיים לשימוש בתשלומים ומסחר חוצה גבולות (Cross Border Transfers)- בין אם ע”י מהגרים אפריקאים הפרוסים ברחבי העולם ומעבירים כספים בחזרה הביתה ובין אם בהעברות כספים בין מדינות שונות בתוך יבשת אפריקה או במסחר המפותח של אפריקה עם סין. שוק מהגרי העבודה המעבירים כספים אל מדינות האם שלהם מוערך בחצי טריליון דולר בשנה, והוא קוסם הן לסטארטאפים והן לגופים פיננסיים הערים לפוטנציאל העצום שטמון בטכנולוגיית בלוקצ’יין. ניתן להוזיל משמעותית את עלויות העמלות שנגבות ע”י גופים כגוןBitPesa. Western Union כבר התחילו בכיוון זה.

4) שימושים נוספים בטכנולוגיית בלוקצ’יין ו- DLT ) (distributed ledger technology-הטכנולוגיה נתפשת כפתרון אפשרי לבעיות כלכליות באפריקה ולתידלוק צמיחה, כאשר הבלוקצ’יין אינו מתבטא רק במטבע הביטקוין, אלא בשימושים פוטנציאלים רבים נוספים כגון: חוזים חכמים, רישום נכסים וזכויות על קרקעות ללא התערבות מנגנון מרכזי, ניהול נכסי מדינה, בניית מוצרי ביטוח מתקדמים, מאבק בזיוף תרופות, מסחר בעודפי אנרגיה ופתרונות סייבר. קיימת הזדמנות לגייס את הטכנולוגיה המהפכנית הזו לטובת הכלל, ואפריקה היא מגרש משחקים מצוין לניסוי פתרונות נחוצים.

למרות זאת האתגרים העומדים בפני המטבעות הקריפטוגרפיים עדיין קשים ומורכבים בשל אי היציבות במסחר, הרגולציה המשתנה, הצורך בהעלאת המודעות ליתרונות והשימושים, בניית אמון של הצרכנים ובניית פלטפורמות פשוטות, מהירות, זולות ונגישות למסחר. קיימים גם סיכוני הונאות שצריכים להיות מטופלים בהקדם על ידי ממשלות, על מנת להגן על האזרחים הפשוטים שזקוקים לפתרונות שהטכנולוגיה מציעה.

בחודש הבא אשתתף באירוע Blockchain Africa 2018 ביוהנסבורג. זהו כנס בינלאומי שמתקיים במדינה כבר שנה רביעית ברציפות. אני מקווה לחזור משם עם תובנות חדשות לגבי הסיכויים לכך שמהפכת הבלוקצ’יין קרובה ממה שציפינו. אני חושב שהבלוקצ’יין או האבולוציה שלו (מטבעות דור 3) היא ההזדמנות הגדולה של אפריקה, בתקווה שיזמים וממשלות אפריקאיות יאזרו אומץ להגן את הטכנולוגיה הזו ולאמץ אותה, למען עתידה והתפתחותה של היבשת. את הרכבת הזו כבר לא ניתן לעצור.

ומעלה את השאלה – איזו חדשנות ישראליות אפליקטיבית יכולה להתאים ולהשתלב באפריקה?

(בעת כתיבת שורות אלו שער הביטקויין עומד על $7,458 מעניין מה יהיה מחר…)

http://www.ztime.co.il/blog/february-05th-2018